קוסמת

שבוע הבא אנו חוגגות את יום שוויון הסתיו שהשנה חל ב- 23.9,

ביום הזה אנחנו מוכירים את האמהות הקדמוניות והאבות הקדמונים שחיו פה על אמא אדמה לפנינו; כל אותם מופלאים שהותירו פה סיפורים, שירים ודרכים רוחניות, כל האדירות שהשאירו לנו ידע על צמחים, ריפוי, מתכונים, לידות וכישוף.

הם סללו שבילים והן חצבו דרכים כדי שאנחנו נוכל ללכת בהם בקלות היום.

הם כבר לא איתנו פה בגוף, ועדיין מתנותיהם מלוות אותנו בכל יום.

את הסיפור שאני משתפת פה הפעם כתבתי ביוון, הייתי בדרך למקום בו יש מנזרים תלויים, בדרך לצד הכביש ראיתי עץ אלון מרהיב ועצרתי לידו, נתתי לו מנחות ושוחחתי איתו מעט ואמרתי לו שכשאסיים את הביקור במנזרים אשוב אליו.

כשהגעתי למנזרים והסתובבתי בהם, מהר מאוד הבנתי שאני ממש לא מתחברת לאנרגיה ואין לי שום עניין להמשיך לשהות במקום.

חזרתי לעץ האלון וביקשתי ממנו סיפור, הוא נענה ונתן לי סיפור נפלא, כשסיימתי לכתוב את הסיפור שאלתי אותו- מה ההבדל בין מכשפה לקוסמת?

זה מה שהוא ענה - מכשפה נושאת את הכשפים של העולם הישן ויודעת לברוא מציאויות, קוסמת פועלת בעולם הקסם ותפקידה להביא את הקסם מהעולמות הקסומים לעולם הזה…

הנה לפניכם סיפור על קוסמת קדמונית ואדירה שהייתה חיה פה לפני זמן רב…

קוסמת בארץ רחוקה, מעבר להרים שפסגותיהם עוד זוכרות ניחוחות מתוקים של עשן מסתלסל, הייתה חיה קוסמת פלאית ואדירה, טיפה אחת מהקסם שהיא הביאה לעולם, היתה מספיקה כדי להעביר תרבות שלמה ממציאות של ניכור והגיון קר למציאות של קסם - טיפה אחת!! היה לה גוף של אישה עם עיניים סגולות וזוג כנפיים שאפשרו לה לחצות את המימדים בקלות, היא הייתה אישה לאנשים ויצירת קסם לעולמות הקסומים- היא חיה בשני העולמות ובכל אחד מהם היא הייתה במלואה; היא הכינה לאנשים שיקויים משני חיים, שנרקמו מהמקסמים העוצמתיים ביותר של מכשפות ומכשפי יצירי הקסם, היא זימרה שירים שעולמות הקסם לא יכלו לעמוד בפניהם וכל שער שהיא בקשה לעצמה נפתח, היא הייתה אחות של כאב ושמחה לנשים, ועוצמת פיתוי בלתי מושגת לגברים, והיא הייתה טיפה צלולה של תקווה להוויות הקסם שאהבו אותה בכל מעודם. איך אפשר לחיות בשני עולמות כל כך שונים זה מזה, ובכל זאת לפרוח ולהביא יופי לכל אחד מהם? זו הייתה מופלאותה ואין אחת או אחד שישוו לה. היא סימנה שבילים בחייה בין העולמות והותירה אותם פתוחים לרווחה וחלקם פתוחים עד היום. זו שסימנה דרכים בין העולמות, שבשבילה לא היו נפרדים, זו שהביאה שפע ופלא לשני עולמות כל כך שונים, זו - סיימה את חייה בידי להב של של כאב והגיון, בידי אלו שלא היו מסוגלים לסבול שערים פתוחים לקסם בעולם של סדר וחוק… הדם שלה טיפטף ונזל ובמקום שהוא נקוה ,ישנו עד היום מעיין אדום אדום, אליו עולים לרגל קסומים ואנושיים, שחלקם עדיין זוכרים ומתאבלים, על לכתה של זו שהייתה אחת ויחידה,

שפתחה פתחים ואפשרויות שנמצאים פה עד היום.

סוף הסיפור Location - story from an Oak tree on the way to Moni Agiou Ioanni Prodromou in Peloponnese region - the regional unit of Arcadia, Greece מקווה שאהבתם את הסיפור,

הוא ניתן לכם באהבה, אתם יכולים לשתף אותו עם אחרים - לספר אותו בסדנאות, מול תלמידים ובכל הזדמנות אחרת. הבקשה היחידה שלי היא שתשמרו על שלמות ותוכן הסיפור וציינו שהסיפור הגיע מהעצים, דרך ריה מספרת הסיפורים שנודדת באירופה ומקשיבה לעצים זקנים.