לכבוד לבנת הדבש שנולדה אתמול, בחרתי לשתף סיפור שכתבתי יחד עם זקנה קדמונית שמלווה אותי. הוא נכתב במיוחד לזמן הזה, לפני 10 שנים, כשגרתי בדרום צרפת.
לבנת הדבש מזכירה לנו שיש מקום למתיקות בחיים - חשוב שנוכיר את המתיקום שיש לנו, וכדאי שניזום ונביא מתיקות לחיינו.
הסיפור מראה איך בפשטות אפשר למלא את החיים במתיקות…
בתמונה- ורדים, בכניסה לבית של אישה יקרה בגלסטנברי. הסיפור על דבש הסיפור מספר על תינוקת מתוקה שקראו לה דבש; היו לה עיניים חומות, שיער דבשי ושפתיים צוחקות. כל כולה הייתה מלאה במתיקות, ממש כמו דבש.
יום אחד, כשדבש ישבה במיטה, מהחלון הפתוח נכנסה צופית לחדר, התעופפה לה, ורגע אחרי זה יצאה. דבש הייתה סקרנית לראות לאן הצופית עפה- היא הייתה קטנה מידי כדי לקפוץ מהמיטה, ולצאת מהבית. אז היא עשתה קסם שיגרום לה להיות מחוץ לבית - בשביל זה היא כבר הייתה מספיק. קסם, והיא בחוץ - רואה את הצופית עפה מעליה.
היא מאוד רצתה לראות את הצופית מקרוב- היא הייתה קטנה מידי מכדי שתוכל להתקרב אליה, אך היא הייתה מספיק, כדי לעשות קסם שיצמיח לה זוג כנפיים, ולעוף ליד הצופית. קסם, והיא עפה.
בעודה מתעופפת ליד הצופית, הצופית שאלה אותה, “את רוצה שאגלה לך סוד שישאיר אותך תמיד מתוקה, כך גם כשיחלפו שנים, את לא תאבדי את המתיקות שבך?”
“כן” ענתה דבש,
“אז בואי אחרי“
הצופית ודבש עפו להן, עד שהגיעו למערה ונכנסו אליה, זו הייתה מערה מרהיבה שנצנצה באור חמים, צהבהב ועדין עדין. הן נכנסו עמוק אל תוך המערה ובתוכה ישבה לה ילדה, היא הייתה יותר גדולה מדבש בגיל, והרבה יותר קטנה ממנה בגודל. דבש ראתה, שהילדה לוקחת טיפות של צוף, מחברת אותן אחת לשניה, עד שהן הופכות להיות מעין אריג או שטיח- היא לוקחת את האריג, מחברת אותו לקיר, ואותו אריג הופך להיות חלק מקירות המערה.
דבש הקטנה הסתכלה בהתפאלות ושאלה בסקרנות “איך זה שקירות עשויים מצוף של דבש?”
“בואי תתקרבי" אמרה הילדה "ואני אספר לך את הסוד.“
היא התקרבה וברגע שהיא שמעה את הסוד שתיהן התחילו לצחוק…
רגע אחרי זה, דבש פקחה עיניים בעודה צוחקת, וראתה את אמא שלה ליד המיטה מתבוננת בחיוך, ומנסה להבין על מה חלמה הילדה... דבש, הייתה קטנה מידי כדי לדבר עם אמא שלה, בדרך שגם אמא תבין, אז היא רק חייכה. אתם רוצים לדעת מה הסוד? מה מחבר את טיפות המתיקות ביחד? הסוד הוא- “סיפורים"
דבש הקטנה גדלה, ותמיד נשארה מלאה במתיקות, כי היא תמיד קראה, שמעה, סיפרה וחלמה סיפורים.
זה הסוף מקווה שאהבתם את הסיפור,
הוא ניתן לכם באהבה, אתם יכולים לשתף אותו עם אחרים - לספר אותו בסדנאות, מול תלמידים ובכל הזדמנות אחרת. הבקשה היחידה שלי היא שתשמרו על שלמות ותוכן הסיפור וציינו שהסיפור הגיע מהעצים, דרך ריה מספרת הסיפורים שנודדת באירופה ומקשיבה לעצים זקנים.
רוצים לקבל עדכונים בכל פעם שסיפור עולה לאתר? לחצו על הקישור והצטרפו לקבוצת ווטסאפ שקטה שכל עניינה הוא עדכוני סיפורים.
Comments