אשליות

את הסיפור שבחרתי לשתף אתכם הפעם, כתבתי עם אלון זקן ומרהיב שפגשתי לצד שביל שמוביל לנחל, באזור הפיק דיסטריקט בצפון אנגליה. זהו סיפור שמתחיל כמותחן ובסופו נותן לנו מסר עמוק שעוזר לנו להבדיל בין אמת לאשליה. בסוף הסיפור תוכלו לקרוא פירוש והסבר שנותן כלים לעבודה עם המסר של הסיפור. תהנו... אשליות מעשה בשלושה אחים כישרוניים – הראשון היה נגן מופלא של כלי מיתר, השני היה נגן של כלי נשיפה, והשלישי שהיה צעיר מכולם היה זמר. שלושת האחים נדדו והופיעו בדרכים והביאו הרבה שמחה לכל עיירה וכפר אליו הגיעו.

יום אחד הם הגיעו לעיירה שהיתה בה תחושה משונה ולא נוחה, הם הרגישו שהאנשים מפחדים ממשהו והיו חשדנים כלפיהם. הם צעדו ברחובות העיירה והודיעו לאנשים שהיום בערב תהיה הופעה, אך האנשים, במקום לשמוח ולהתרגש, כמו שבדרך כלל קורה כשהם מכריזים על הופעה, התבוננו עליהם בשקט במבטים חמורי סבר ויודעי דבר.

על אף התחושה המשונה שהייתה בעיירה, האחים התכוננו להופעה. כשההופעה עמדה להתחיל הגיעו מעט אנשים ונעמדו הרחק מהבמה.

ההופעה החלה ובעודם מנגנים ושרים את השיר הראשון, אישה זקנה שהלכה עם מקל התקרבה לבמה ונעמדה מולם, התלחששויות עברו בין האנשים... והיא רק עמדה והתבוננה אליהם בשתי עיניים חודרניות.

השיר הסתיים ודממה הייתה בקהל, כעבור מספר רגעים, הזקנה אמרה "מעכשיו אתם שייכים למקום"- האחים התבוננו אליה מופתעים וחייכו במבוכה, הזקנה חייכה אליהם בחזרה והלכה משם.

האחים לא ידעו מה לעשות, לכן פשוט המשיכו לנגן, אך בסוף ההופעה כמעט לא נשמעו מחיאות כפיים והאנשים עזבו בשקט...

האחים שהיו עייפים ארגנו לעצמם מקום לישון ונרדמו...

בלילה שלושתם חלמו את אותו החלום – הזקנה הופיעה מולם ואמרה "מעכשיו אתם שייכים למקום"

למחרת האחים התעוררו והכל סביבם היה נראה שונה- הבתים, הדרכים והעצים - הכל היה מרצד. כאילו הם עברו ממציאות מוצקה למציאות בה הכל הוא אנרגיה, תנועה, וריצודים. הם התבוננו סביב והכל היה כך. הם החלו ללכת והיתה תחושה כאילו הם בתוך סמיכות נוזלית והולכים בתוך חלום משונה, אפילו שהיה ברור להם שהם ערים, הייתה תחושה של כבדות ושהאדמה מושכת אותם הרבה יותר מבדרך כלל.

הם רצו לצאת מהעיירה המשונה וחיפשו את הדרך החוצה, אך היה נראה שכל השבילים והדרכים מובילים בחזרה פנימה אל תוך העיירה. הם שוב ושוב ניסו למצוא דרכים החוצה, אך כל הדרכים לקחו אותם פנימה, התחושה הייתה שהם נמצאים בעולם מקביל ואחר...

באיזה שהוא שלב הם החליטו לנסות לדבר עם האנשים ולברר מה קורה.

הם נכנסו לאחת החנויות, המוכרת ראתה אותם ואמרה – "אתם בטח רוצים לדעת מה קרה?" האחים התבוננו אליה בעיניים שואלות והנהנו עם הראשים.

"הגעתם למקום בו הבחירה שלכם לא משנה, היא נלקחה מכם ברגע שנכנסתם לעיירה, פה הרצון של גבירת השערים הוא זה שקובע. מרגע שעברתם בשער שלה ואתם פה, אין לכם אפשרות לצאת או לבחור, אתם שבוים שלה, והיא, ורק היא- קובעת מה יהיה אתכם."

"איפה היא נמצאת?" שאל האח הבכור

"היא ממש פה איתנו עכשיו, אך היא מתגלה בפנינו רק כשהיא בוחרת."

"ואיך אנחנו יכולים לדעת מה הרצון שלה ומה היא רוצה שנעשה?" שאל האח השני

"הרצון שלה הוא שתישארו כאן ואת היתר אתם תגלו מהר"

האחים הודו לה, יצאו משם והחלו ללכת בחזרה אל המקום בו הם ישנו, אך במקום להוביל לשם, הדרך התפתלה לה בין הבתים...

בעודם הולכים, מאחד הבתים יצאה אישה שמחזיקה תינוק, פנתה אל האח הגדול ואמרה לו "אני רואה שחזרת" וכמו מתוך כישוף, האח הגדול אמר לה "כן, חזרתי" ופשוט הלך איתה אל הבית.

שני האחים הנותרים עמדו תמהים, והבינו מהר שגם החיים שלהם יאבדו בקרוב אל תוך עולמות אחרים...

בעודם מנסים לחשוב מה לעשות... עבר לידם איש עם שני חמורים, התבונן על האח השני ואמר לו "בוא, צריך לעבוד" והאח השני כמו אחוז בכישוף עלה על החמור ורכב משם.

האח השלישי שראה את שני האחים שלו, הבין שאם הוא לא יעשה משהו מיד, הוא ימצא עצמו כמו שני אחיו באותו מצב.

הוא התבונן סביב וראה אישה צעירה ויפה מתקרבת אליו, הוא מיד הרגיש שהוא מכיר אותה ורוצה להיות איתה... ואז, רגע לפני שהוא נאבד, הוא התחיל לרוץ לכיוון השני, רץ רץ ורץ, עד שהגיע למקום בו התיקים שלהם היו מונחים, הוציא מאחד מהם שרשרת שהייתה שייכת לאמא שלו, והטמין אותה בכיס. כמה רגעים אחרי זה, האישה שוב הופיעה מולו עם חיוך מאיר ועיניים שלא היה בהן דבר שרצה להרע לו, הוא ראה איך היא רוצה בטובתו, והרגיש איך הוא רוצה בה ובטובתה, היא נתנה לו יד והם הלכו יחד...

מאותו היום, שלושת האחים החלו בחיים חדשים -

האח הגדול הפך לאיש משפחה שענייני המשפחה העסיקו אותו ולהם הוא דאג – זה מילא את עולמו ולא היה חסר לו דבר.

האח השני שהפך לעובד אדמה, השקיעה בעבודתו בחריצות וענייני עבודת האדמה מילאו אותו ואת חייו בעשייה ועניין.

והאח השלישי, היה בתחילת קשר עם אישה שאהב והרגיש איך עולמו מתמלא באהבה ובחיים החדשים, יחד עם זה, בגלל שהיתה לו השרשרת- הוא לא שכח את עצמו ולא שכח מי הוא היה קודם.

הוא היה מאושר בחייו ובעולמו החדש, ויחד הם זה הוא זכר מה היה קודם ולכן הבין בדיוק את גבולות המציאות לתוכה הוא נכנס.

הימים חלפו, ובאח הצעיר התעוררה תחושה שמשהו חייב להשתנות - הוא ראה את החיים החדשים בהם הוא נמצא ויחד עם זאת, זכר את החיים שמעבר לגבולות העיירה- הוא זכר את ריח החופש, זכר את תחושת המרחבים, זכר את האפשרויות האינסופית שנפרשו בפניו, ויותר מהכל זכר את האהבה שלו לשיר- הוא זכר את הרגש שמילא אותו, את הטוב ותחושת המלאות שאפפו אותו ולא היה מסוגל להניח לזכרונות הללו ולכמיהה שיום אחד הוא ישוב אליהם.

ערב אחד, לאור נר, הוא ישב עם אישתו וסיפר לה- הוא סיפר לה על העולם שמעבר, סיפר לה על האהבה שלו לשירה, סיפר לה שהוא זוכר את הדרכים והחופש וזוכר מה נמצא מעבר לעיירה הקטנה. היא התבוננה עליו בעיניים אוהבות ואמרה "אני מרגישה שזה קורע ומטלטל אותך מבפנים, ואני יודעת שאתה רוצה לשוב לחיים שהיו לך- חשוב לי שתדע שאני לא מחפשת את זה, טוב לי פה, ואני אתמוך בכל בחירה שלך, גם אם זה אומר שלא תהיה פה יותר"

האח הרגיש את האהבה שלו לאישה הזו, אהבה כנה ומלאה- הוא לא רצה לעזוב אותה, היה לו טוב איתה, הוא לא ידע מה לעשות...

הוא החליט ללכת לאחים שלו ולנסות להזכיר להם את החיים שהיו בעזרת השרשרת...

האח הבכור חייך אליו ואמר שהוא זוכר, זה היה מזמן ועכשיו יש לו חיים חדשים "ואני מציע גם לך לשמוח על מה שיש לך" הוא אמר, האח הצעיר חיבק את אחיו הבוגר ואמר שהוא שמח שטוב לו...

אותו דבר הוא עשה עם האח השני, גם אליו הוא בא ושאל אותו אם הוא זוכר את החיים שהיו והראה לו את השרשרת, האח השני חייך אליו באהבה ואמר "אח יקר, זה היה כל כך מזמן, תראה איפה אני היום, יש לי שדות ועבודה שנותנת לי משמעות, יש לי רכוש, אני לא מעוניין לחזור לחיים הקודמים – טוב לי פה"

האח הצעיר הבין שהוא צריך לבחור בעצמו, אף אחד מהאנשים שהוא אוהב לא רצה לעצור אותו או להצטרף אליו, והוא ידע שכל בחירה שהוא יעשה תשנה את חייו לנצח"

והוא בחר.

הוא בחר, לא כי לא היה לו טוב

הוא בחר, לא כי היה חסר לו משהו בחיים

הוא בחר, כי הוא ידע שהוא מוכרח להיות הדבר שהוא באמת, ולא היה מסוגל לוותר על זה.

הוא החזיק בשרשרת, שהייתה הדבר שעזר לו לשמור על צלילות, והחל פוסע אל עבר המקום שבו הוא ידע שנמצא הגבול שמפריד את העיירה הקטנה מהעולם. הוא נשם עמוק ומילא את עצמו בכל הזכרונות שנותרו בו מהחיים הקודמים, הוא נזכר באהבה שלו לשירה, למרחבים, לקהל, לנדודים ולחופש ולאפשרויות אותן הוא זכר ולהן הוא כמהה.

הוא ידע שרק אם הבחירה שלו תהיה שלמה ולא מעורערת הוא יצליח לפרוץ את גבולות המציאות, והוא עמד שם ומילא את עצמו בבהירות ובידיעה.

ואז היא באה אליו, האישה שהוא כל כך אהב, עם עיניים דומעות ואמרה לו "אנחנו יכולים לארגן לך ולאחים שלך מופע, כך שוב תוכל לשיר ולהופיע מול קהל"

הוא הרגיש איך הלב שלו מתכווץ בתוכו וידע שהנה, יש פה אפשרות שאולי תוכל לתת לו חלק ממה שהוא כל כך רוצה בתוכו.

הוא נשם עמוק ושמע בתוכו קריאה  - להיות! באמת להיות! – קריאה שהייתה חזקה יותר מכל רצון אחר, הוא הרגיש אותה פועמת בתוכו והרגיש חיים.

הוא חיבק את האישה שכל כך אהב, הסתובב ואל מול עיניה התפוגג ונעלם מהעולם...

הוא יצא אל מעבר לגבולות העיירה ושם חיכתה לו הזקנה, היא חייכה אליו ואמרה "לבחור, לבחור באמת, רק בחירה יכולה לקחת אותנו אל מעבר לאשליות, רק בחירה יכולה לאפשר לנו חיים של הגשמה אמיתית- זה הכוח היחיד שמאפשר לנו לעבור אל מעבר לחומת האשלייה ולפרוח באמת"

הוא יצא אל הדרכים, בלי אישה ואחים ובלי מנגינה שתלווה את השירה שלו והוא היה מאושר.

הוא היה מאושר כי הוא שר את השיר שלו - שיר שמספר על בחירה, שיר שמספר על מוכנות להיות, שיר שסיפר לאחרים שאפשר לעבור מעבר לאשליות ובאמת לחיות.

הסוף A story from an Oak tree next to the river in Marple, Peak District, Derbyshire, England הסבר לסיפור מה אמת ומה אשליה בחיים שלנו? התשובה לשאלה הזו טמונה בדרך בה אנו תופסות ותופסים את המציאות ולכן גם משתנה מאחת לשני. אני רוצה להציע תפיסה לגבי מה זו אמת אל מול מה היא אשליה... אנחנו נשמות נצחיות של אהבה- מתוך המהות הראשונית והצלולה שהיא אנחנו נובעות בחירות, כל בחירה נשמתית – מחברת אותנו לאמת שלנו. כל בחירה אחרת – עוטפת אותנו באשליה. השאלה הנשאלת היא- איך מתחברים לבחירות הנשמתיות שלנו? הסיפור מראה לנו שאם נקשיב פנימה, ללב שלנו – ניגע באמת, בסיפור האח הצעיר, עושה בחירה - על אף הדברים שנאמרים לו, על אף האשליה שעוטפת אותו בחוזקה, על אף העובדה שכדי לחיות את האמת שלו הוא צריך להתרחק מאנשים שיקרים לו, הוא עושה בחירה, כי הוא מקשיב ללב וחייב להיות את שהוא.

מה הכוח שיכול לעזור לנו להשתחרר מאשליות? בחירה צלולה - רק אם נבחר בלב שלם ונמלא את עצמינו ברצון שמוביל לבחירה הזו- נוכל לעבור דרך מסך האשליה.

בסיפור האח הצעיר ממלא עצמו בזכרונות ותחושות של החיים אותם הוא רוצה, ממלא את עצמו בידיעה צלולה שזה הדבר, ובוחר ללא סייג.

הקשבה פנימית ובחירה שלמה – אלו שני המפתחות שיכולים לקחת כל אחת וכל אחד לחיים של אמת, חיים של נשמה.

בהצלחה!! מקווה שאהבתם את הסיפור,

הוא ניתן לכם באהבה, אתם יכולים לשתף אותו עם אחרים - לספר אותו בסדנאות, מול תלמידים ובכל הזדמנות אחרת. הבקשה היחידה שלי היא שתשמרו על שלמות ותוכן הסיפור וציינו שהסיפור הגיע מהעצים, דרך ריה מספרת הסיפורים שנודדת באירופה ומקשיבה לעצים זקנים. רוצים לקבל עדכונים בכל פעם שסיפור עולה לאתר? לחצו על הקישור והצטרפו לקבוצת ווטסאפ שקטה שכל עניינה הוא עדכוני סיפורים.

קבוצת ווטסאפ

מעוניינים לקבל תאריכים לסדנאות תקשורת עם עצים שיתקיימו בביקורי הבא בישראל - הרשמו לניוזלטר.

הרשמה לניוזלטר