יום השוויון של האביב
- Ria Storyteller
- 22 במרץ
- זמן קריאה 4 דקות

כשהייתי בצפון מערב שוויץ, התארחתי אצל משפחה מקסימה שעד היום יש בינינו קשר, כשרק הגעתי וסיפרתי להם שאני מחפשת עצים זקנים, הם אמרו לי "הגעת בדיוק למקום הנכון, לא רחוק מכאן נמצא אחד העצים הזקנים באזור" והראו לי תמונות של אלון מרהיב. בהזדמנות הראשונה יצאתי לדרך, מרחק של 45 דקות הליכה מהבית שלהם, בכפר השכן, מצאתי את הפלא!!עצת אלון ענקית בת 1000 שנה!! ברגעים הראשונים של המפגש, לא הייתי בטוחה שהיא בחיים, היא הייתה ספונה כל כך עמוק בתוך עצמה עד שבקושי הרגשתי אותה, כשנתתי מנחה והתחלתי ליצור תקשורת, הרגשתי אותה מתעוררת לחיים שסביבה, היא כל כך שמחה שמגיעים אליה לא רק כדי לצלם תמונות, אלא גם כדי לתקשר ולהיות יחד. היה לנו זמן משותף של נועם, והיא סיפרה לי סיפור.כשבדקתי אלו מהסיפורים אשתף החודש, מצאתי את הסיפור הזה, שמתחיל בחגיגת יום השוויון של האביב, וידעתי שזה הזמן לפרסם אותו.
בסוף תוכלו לקרוא מילות הסבר לסיפור, שבעיני יש לו מסר עמוק וחשוב. יום השוויון של האביב
באחו ירוק, שופע פלגי מים, צמחים ופרחים, בשיאו של יום שמשי וחמים, מתחת לפרחים ובינות לעשבים התרחשה לה חגיגה- נמלים, חרגולים וחיפושיות התאספו לחגוג יום מיוחד- היום בו אמא אדמה מברכת את ילדיה בפריון וטוב - יום השוויון של האביב.
אותה חגיגה שהתרחשה בין העשבים והפרחים התקיימה בלב ליבו של מעגל גדול יותר -
מעגל של עצים זקנים, העצים התקשטו בפרחים צבעוניים לכבוד האביב - והחגיגה באחו הייתה מושלמת.
אמא אדמה, שראתה את החגיגה המופלאה שקרתה באחו, כל כך הוקסמה והתרגשה ,שהחליטה להוליד מתוכה מעיין מים מתוקים שפעפע ונבע בלב מעגל העצים. המים עלו וצחקקו, בעוד קרני השמש מנצנצות על פניהם כשהם פוגשים אור לראשונה.
בעוד החגיגה מתרחשת באחו הירוק והשמחה נשלחת לכל כיוון ועבר, קול אחר ושונה בעבע מתוך מחשכי האדמה...
היודעת, שגרה בתוך האדמה, ממש מתחת לאחו,
היודעת, שאהבה לדעת ולשלוט בהכל,
הרגישה את ההתרחשות, ולא הייתה מוכנה שחגיגה כזו תשטוף את האחו, לא יתכן ששמחה שמתגלגלת לכל כיוון תערער את מעמדה ואת שליטתה בנעשה באזור.
היא אהבה לדעת, ופתאום חגיגות קרו, ומעיינות נבעו בלי שהיא תדע, תחליט, או תשלוט בעניין, והיא לא אהבה את זה. היא אהבה לשלוט, ויותר מהכל, היא אהבה שכולם באים אליה לשאול שאלות ולהתייעץ, ולא סתם עושים מה שהם רוצים.
היא החליטה לעשות מעשה...
לא היה לה מספיק כוח לשנות את מה שקורה על פני האדמה, אך לשנות את מה שקורה בתוך האדמה, במרחב בו כוחותיה חזקים – היא יכלה.
מאחר ונביעת מי המעיין התחילה במעמקי האדמה, היא החליטה להשתמש בה כערוץ דרכו היא תוכל לשאוב את השמחה...
בעזרת כשפים, היא הפכה את נביעת המים, למשפך שרוקן את המעגל החוגג משמחה...
מהר מאוד החגיגה נגמרה, העצים התכנסו פנימה אל חלומותיהם המכושפים והחרגולים, הנמלים והחיפושיות הלכו כל אחד לביתו ודרכו...
אך המים שידעו וראו הכל, לא היו מוכנים לתת לדבר להתרחש, ובטח שלא בעזרתם.
הם, שרק באותו היום נבעו מהאדמה, אחרי זמן רב בו שהו במחשכים - הכירו היטב את הכוחות של בטן האדמה- כוחות עוצמתיים ועתיקים.
הם שלחו קריאה ובקשה לעזרה אל מעמקי האדמה, למקום עמוק הרבה יותר מביתה של היודעת, קריאה לכוחות הכאוס שבלב אמא אדמה- כוחות קדמוניים, ראשוניים וכאלו שיודעים הרבה מעבר לחיים של כאן ועכשיו ולזיכרונות.
אחת מזקנות הכאוס שבמעמקים, שמעה את קריאת המים, והחליטה לעזור...
מתוך מעמקי האדמה נשלחה מתנה הישר אל פתח ביתה של היודעת- שלוש אבנים מכושפות – אחת בוערת באדום, שנייה בסגול, ושלישית בירוק.
היודעת שזיהתה את העוצמות שבשלושת האבנים- לקחה אותן לביתה.
מרגע שהאבנים היו בביתה, הן גרמו לה לגלות את שהיא לא יודעת בתוך עצמה, הדבר שיגע והטריף את דעתה, וגרם לה לחפש, לחקור ולבדוק בתוך עצמה עוד ועוד ועוד, ככל שהיא חיפשה, היא גילתה שיש עוד שהיא לא יודעת, אז היא עוד יותר חפרה בתוכה וחיפשה...
מאחר והיא הייתה כל כך עסוקה בעצמה, המשפך שיצרה התפוגג, ותושבי האחו נשמו לרווחה.
עד היום, היא בודקת, חוקרת, ועסוקה בלגלות מה שהיא עוד לא יודעת על עצמה.
ובלב האחו תמיד יש סיבה לחגיגה.
הסוף
הסבר לסיפור
היודעת בסיפור מייצגת את הראש והמחשבות.
המחשבות שלנו אוהבות לשלוט בחיים, לדעת הכל, להבין הכל ובעיקר להחליט מה לעשות, ולאן לכוון את הדברים.
הרבה פעמים כשהמחשבות לוקחות שליטה על החיים – שמחה וחגיגה זולגות מאיתנו, וכל שנותר לנו זה סרבול מנטאלי שלא עוצר – זיוני שכל.
הסיבה לכך היא שהראש שלנו, לא נועד לשלוט בחיים, הראש טוב בלמצוא דרכים למטרות, ופתרונות יעילים לבעיות, אך לא להחליט מה עושים, מה חשוב, ולאיזה כיוון מתקדמים.
בכל אחד מאיתנו יש מרכזי עוצמה שיודעים להנהיג ולכוון את החיים למקומות מיטיבים – הלב והרחם.
ברגע שאנחנו נותנים ללב או לרחם להוביל את חיינו, דברים הופכים פשוטים יותר, הרמונים יותר והרבה יותר שמחים וקלילים.
הקשבה ללב או לרחם, דורשת תרגול שמהר מאוד מניב תוצאות.
ברגע שאנחנו נותנים להקשבה עמוקה יותר ופנימית להוביל את חיינו - בהירות ושמחה ממלאות את חיינו.
לצד זה, כדאי לשלוט במחשבות על ידי בחירות שאומרות -
"אני לא צריך להבין את הכל"
"אני לא צריכה לדעת הכל"
"מספיק לי להבין ולדעת מה שחשוב"
אני מאחלת לכם למצוא מקום פנימי של חגיגה ושמחה – זה הזמן, האביב נולד!!!
A story from a thousand years old oak tree in Chatillon, Jura, Switzerland – known as Chene de bosses - chene millenaire, Chatillon.
מקווה שאהבתם את הסיפור- הוא ניתן לכם באהבה.
אתם יכולים לשתף אותו עם אחרים - לספר אותו בסדנאות, מול תלמידים ובכל הזדמנות אחרת. הבקשה שלי היא שתשמרו על שלמות ותוכן הסיפור וציינו שהסיפור הגיע מהעצים, דרך ריה מספרת הסיפורים, שנדדה שנים באירופה ואספה סיפורים מעצים זקנים.
הגעתי לישראל ואני מעבירה פעיליות שקשורות בעצים!!
לפרטים הכנסו לקישור -
רוצים לקבל עדכונים בכל פעם שסיפור עולה לאתר? לחצו על הקישור והצטרפו לקבוצת ווטסאפ שקטה שכל עניינה הוא עדכוני סיפורים.
תודה על הסיפור המרתק ועל המסר החשוב
הסיפור מעניין מאד ריה,
ההסבר מצויין. אני חושבת שבשביל למצאו את הדרך להטיב עם חיינו צריך לב ושכל.